#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הנידון במבוי שנפרץ לחצר אם יאסר המבוי, [ומ&quot;ש מחצר גדולה וקטנה, ומ&quot;ש מכל מבוי דעלמא] ובאיזה אופן לכו&quot;ע מותר ?	"אם להתיר מצד הגיפופין שנשארו לחצר גם את המבוי, מדין נראה מבחוץ ושווה מבפנים.<p></p><p dir=""rtl"">וחצר גדולה וקטנה לפי""ז איירי בנכנסים כתלי קטנה לגדולה, דהו""ל הקטנה נפרצה במלואה.</p><p dir=""rtl"">וכן ל""ד לכל מבוי, דהוא מקום הילוך החצר. משא""כ הכא דאיירי בנפרצה, אין החצר אוסרת המבוי, דאין להם הילוך עליו.</p><p dir=""rtl"">ובעירבו בני החצר עם בני המבוי לכו""ע מותר.</p>"	<br/>עירובין דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באלו תנאים מתירים מבוי הנפרץ לרחבה ? (3)	א. רק כשאין אחד מדפנות הרחבה שווה למבוי. [דאז היא נראית המשך המבוי].</p><p dir='rtl'>ב. לרבה בעינן גם שלא תהיה הפרצה זה כנגד זה. [ולרב יוסף לא בעינן].</p><p dir='rtl'>ג. בעינן שיהיה של רבים ולא של יחיד, דחיישינן שיוסיף בתים עד שיהיה כותל רחבה שווה למבוי.	<br/>עירובין דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אי פליגי רב ושמואל במבוי הנפרץ לחצר ונפרצה כנגדו, במאי פליגי?	במה דאמר רב יוסף דאם אחד מצידי רחבה שווה למבוי אסור, משום שנראית הרחבה כהמשך המבוי, אי אמרינן כן גם באינו שווה.	<br/>עירובין דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה התי' לסתירה דרבי לא אמר היתר במבוי שצידו אחד אשפה ואחד ים, ומאידך התירו לזרוק לאשפה גבוהה י' ורחבה ד', ומה למדו מזה?&nbsp;<div>ומה דעת רבנן בהא דמבוי ואיך ההלכה?</div>	בשל רבים לא חיישינן שישנו, בשל יחיד חיישינן. וילפינן נמי למבוי הכלה לרחבה, דלא התירו כשאין דופן המבוי כנגד הרחבה אלא בשל רבים, אך בשל יחיד חיישינן לשינוי.</p><p dir='rtl'>בדעת רבנן תרי לישני אי הורו לאיסור או להיתר, ולשתי הלישנות ההלכה לאיסור.	<br/>עירובין דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה החידוש במימרא דרב דחצר מותרת ומבוי אסור, יתר על הא דחצר קטנה שנפרצה לגדולה ? ס&quot;ד ומסקנא (3).	א. קמ&quot;ל אף בדרסי רבים. ומקשינן דיש ללמוד מחצר שנכנסים לה דרה&quot;ר לטומאה ורה&quot;י לשבת.</p><p dir='rtl'>ב. קמ&quot;ל אף בזה כנגד זה. ומקשינן לרבה דאמר דרב לא התיר אלא בזה שלא כנגד זה.</p><p dir='rtl'>ג. קמ&quot;ל דהוי רה&quot;י גם לקולא לטלטל, ולא רק לחומרא לחייב הזורק מרה&quot;ר לשם.	<br/>עירובין דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין מבוי העשוי כנדל ?	אביי אמר דיעשה צוה&quot;פ במבוי הגדול, ולקטנים סגי בלחי וקורה.</p><p dir='rtl'>רבא הקשה דאין להצריך צוה&quot;פ לגדול אלא לרב דאסר מבוי עקום, ולדידיה גם הקטנים יש להם להאסר. אלא יעשה לקטנים צוה&quot;פ, והגדול יותר בלחי וקורה.	<br/>עירובין דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מבוי שצידו אחד ארוך ואחד קצר, באלו ב' אופנים לכו&quot;ע מניח כנגד הקצר, ובאיזה מחלוקת ?	א. יותר מד&quot;א הפרש בין הקצר לארוך.</p><p dir='rtl'>ב. שיעור הפתח באלכסון יותר מי' אמות.</p><p dir='rtl'>בסתם מחלוקת.	<br/>עירובין דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה טעם המחלוקת אם מותר להשתמש תחת הקורה לס&quot;ד ומסקנא ? (3)	א. אי קורה משום מחיצה ואסור, או משום היכר.</p><p dir='rtl'>ב. לכו&quot;ע משום היכר, ופליגי אם היכר מבפנים או בחוץ.</p><p dir='rtl'>ג. לכו&quot;ע משום מחיצה ופליגי איזה חוד יורד וסותם.	<br/>עירובין דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקורה המונחת ע&quot;ג יתדות חוץ למבוי ומדוע ?	"למ""ד חודו החיצון יורד וסותם (ומותר להשתמש תחת הקורה) ודאי ל""מ, דאינו נוגע בכתלים. ואי""ז מחיצה גמורה שנאמר בה לבוד.<p></p><p dir=""rtl"">למ""ד דחודו הפנימי יורד, רב חסדא התיר. ורבא אסר דבעינן קורה ע""ג מבוי.</p>"	<br/>עירובין דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במבוי עקום שהעמידו מחצלת בעקמימותו מדוע לא אהני? (2)<br>ובאיזה אופן יועיל?	"לרב ל""מ משום דתורתו כמפולש ובעינן צוה""פ.<br>ואף לשמואל בעינן לחי מעליא, אבל האי דנפיש ביה זיקא ושדי ליה לאו כלום הוא.<br>ואי חבריה בסיכי חבריה. (ומהני לשמואל)."	עירובין דף ח		
